באופן כללי המאכל ספגטי מתייחס לאטריות ארוכות, דקות ומלאות. מקור השם מגיע מהמילה האיטלקית spago שמשמעותה חוט דק. פה נמצא שלוש וריאציות עיקריות: "ספגטי אלה קיטרה" (ספגטי בעל חריצים אופקיים), ספגטיני (הסוג הדק) וספגטוני (הסוג העבה).
המבנה של לינגוויני ספגטי
השם לינגוויני מגיע מארץ המגף והפסטות – איטליה כמובן, אך אם נדייק, נציין שהמקור הינה רצועת החוף המערבית: "אזור קמפניה". המונח לינגוויני ספגטי מתייחס לפסטה שמזכירה את הפטוצ'יני, כיוון שגם היא שטוחה, אך מבחינת רוחב היא מעט יותר רחבה מהספגטי העגול. כמו כן, ישנה גרסה נוספת ויותר דקה שנקראת לינגווטין.
רטבים נלווים
המרקם של לינגוויני חלק והולך נהדר עם פירות ים ודגים, או לחלופין עם רוטב פסטו, ואכן לינגוויני ספגטי בליווי צדפות נחשבת למנה מאוד נפוצה, וזאת להבדיל מהמנות שמזוהות עם הספגטי המסורתי, אלו שיותר מתחברות לעגבניות ולבשר.
טיפ לקראת בישול
את סוג הפסטה לינגוויני ניתן למצוא בשתי גרסאות עיקריות: מקמח מלא ומקמח לבן, בהתאם להעדפה אישית. בין אם בוחרים בסוג זה או בסוג השני, נציין שלעומת הספגטי הרגיל, את לינגוויני ספגטי רצוי לבשל מעט יותר זמן, פשוט בשל העובדה שהוא יותר עבה. כמו כן, נחדד שרבים נוהגים לשטוף את הפסטה בתום הבישול אך מדובר בטעות. הסוד הוא להוריד את הפסטה מהאש מעט לפני הריכוך הסופי – במצב אל דנטה.